השכמה ראשונה

​

מִתְעוֹרֵר מִתְּנוּמָה

חֲמוֹר עָיֵף יוֹצֵא

לַדֶּרֶךְ.

 

צֵא וּלְמַד, צֵא וְהַשְׂכֵּל

 

מֶרְחָב צְלִילִים

שֶׁאֵינָם חוֹזְרִים

שֶׁרַק נִדְמֶה כִּי תֵּדַע

שֶׁרַק

תִּרְצֶה לִרְמֹס

 

בְּרֶגֶל בּוֹטַחַת וְאֹזֶן

אֲטוּמָה

 

מַחְשְׁבוֹת עַצְלוּת

שֶׁאִישׁ לא פָּקַד

 

שְׂדוֹת מִרְעֶה

 

אַשְׁפָּה מִתְפָּרֶקֶת

רָקָב נִפְלָא עִם

לִחְשׁוּשׁ הַתְּסִיסָה

שֶׁל שְׁאֵרִיּוֹת פְּרִי וְיֶרֶק

 

נִיחוֹחַ חָמוּץ שֶׁל

מָה שֶׁנּוֹתַר

 

מִּשְׁכָּב בְּהֵמָה

מִשְׁכָּב לֵצִים

הִנֵּה מָה טוֹב

לְקוֹרְצֵי עַיִן

 

יוֹדְעֵי דָּבָר

נוֹשְׂאֵי חֵן

מִתְרָפְּקִים

מִתְפָּרְקְדִים

 

הַטּוֹבִים שֶׁבְּחַבוּרָת הַמְצוּיָנִים

רוֹמְזִים בְּזֶמֶר

 

בְחִיּוּךְ מַמְתִּיק שֶׁ

"יֵשׁ סֶקְס אַחֵר"

 

יוֹדְעִים אוֹתוֹ הֵיטֵב

יֵשׁ אוֹ אֵין

יֵשׁ אוֹ יֵשׁ הַרְבֵּה

נֶהְדָּר וּמִסְתּוֹרִי

חָזַק מִכָּל חַשְׁמַל

טָעוּן מִכָּל מַצְבֵּר

 

כֹּח מִתְפָּרֵץ

הַרְחֵק מִכָּל שְׁרִיר

קָרוֹב מִכָּל חָבֵר

 

בַּאֲגֻדַּת מְזַמְּרֵי

כֻּלָּם בִּשְׁבִיל כֻּלָּם כִּי

מִי אֲנַחְנוּ אִם לֹא

נִבְנֶה עֲבוּרֵנוּ אֶרֶץ

צוֹדֶקֶת

 

לַעֲזָאזֵל זָמַרֵי כִּכָּרוֹת

 

מַחֲרִיבֵי שְׂמַחוֹת

מְרוֹקְנֵי מַאֲפֵרוֹת

מְגַּלְגְלֵּי בַּקְבּוּקִים

בַּעֲבוּר מַטְבְּעוֹת עֲלוּבוֹת

שֶׁל פִּקָּדוֹן

 

עֲגָלוֹת מִתְּנַגְּשׁוֹת

שֶׁל כַּעַס וַחֲרוֹן

 

מִי אֲנַחְנוּ אִם לֹא הַמֵּיטָב

 

מְנוֹפְפֵי נִסִים

פּוֹרְצֵי שְׁבִילִים

מְיַּבְּשֵׁי כְּבָסִים

 

מִי אִם לֹא אֲנַחְנוּ

חָסִים

עַל חֲמוֹר עָיֵף

וְרוֹכְבוֹ רָמָה בְּבוֹר

שֶׁל חוֹל

 

יֵאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם

טָרֹף יִטָרְפוּ