בתיה

עַל מִדְרָכָה מְכֻסָּה

            בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים,

                         בַּתְיָה

יוֹשֶׁבֶת, כְּמוֹ זֵר שֶׁל וְרָדִים

            מְחַבֶּקֶת אֶת

                         שׁוֹקֵיהָ וּמַשְׁעִינָה 

                                     סָנְטֶרָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ.

חָבַצָלוֹת מִתְכּוֹפְפוֹת

            בְּיֵאוּשׁ

                       בְּתֹפֶת צָהֳרָיִם

לְהַצִּיל אֶת הַמְּעַט

            שֶׁאֶפְשָׁר

                       מִיְּקוֹד הַחַמָּה,

                                    אֲבָל הִיא

בְּחֻלְצָת תְּכֵלֶת

            וְרִקְמַת הַזִּהוּי עַל

                         כִּסָּה,

כְּמוֹ פִּכְפּוּךְ צוֹנֵן

            מִכַּד יְפֵיפֶה

                        מְרַגֶּשֶׁת

                                   אוֹרְחַת נַוָּדִים

וּשְׁנֵי שׁוֹדְדֵי דֶּרֶךְ

             מְעַשְּׁנִים לְאִטָּם

                      חֹרְשֵׁי חָמַס

                                  מְלַגְלְגִים

טֶרֶף קָל נָפַל בְּחֶלְקָם

            כָּךְ חָשְׁבוּ

                         עַל כָּל פָּנִים

לִפְנֵי שֶׁהִתִּיזוּ בְּדַל בּוֹעֵר

             בְּאֶצְבַּע מְיֻמֶּנֶת

                         וְלֵב מִסְתַּעֵר

                                     עַל מַטָּרָה מְסֻמֶּנֶת

בִּצְלָב צַלָּפִים.

"אָז אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ

            פֶּרַח קָטָן

                        עִם רֵיחַ טוֹב?"

           "בַּתְיָה"

"בַּת-יָם, שֶּׁם יָפֶה...

           אֲבָל מָה עוֹשָׂה פֹּה

                        בַּמִּזְבָּלָה, בְּאֶרֶץ פֶּרֶא

                                       אֲרוּרָה

מְחַבֶּקֶת אֶת עָצְמָה

             מַסְתִּירָה אֶת

                         הָרִקְמָה

יַלְדָּה יָפָה כָּמוֹךָ

            צְרִיכָה לִשְׁמֹר עַל

                        חֲלוֹמָהּ,

לִשְׁמֹר רַחְמָהּ

            מִדְּבַר זִמָּה

                        מֵאֶבֶן קֶלַע

                                     מִזֻּהֲמָה

שִׁמְרִי נַפְשֶׁךָ מִן הַחוֹחִים

            מִסַּרְסוּרִים

                        וּפִרְחָחִים

כְּלָבִים נוֹבְחִים

            וְלֹא נוֹשְׁכִים

                        חִיּוּכִים שֶׁל נְבוֹכִים

הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן נָגֵן

            וְאִם צָרִיךְ אָז

                       נְבַלְגֵּן מִזִּמָּה שֶׁתִּתְאַרְגֵּן."

אֶלֶף תּוֹדוֹת

            עֲבוּר טִרְחָה

                        וּדְאָגָה שֶׁהִתְאָרְכָה

מִלּוֹת חֲנֻפָּה כָּאן נִמְרָחוֹת

            מֶתֶק מִלִּים

                       מִצְטַחְצְחוֹת

אַךְ לָמָּה תַּשְׁמִיעוּ הַבְטָחוֹת

            מִלִּים רֵיקוֹת

                        וּמֻפְרָכוֹת

אִם רַק עַל פִּנָתְכֶם

            תּוּכְלוּ לִשְׁמֹר

                        וּבְאָזְנֵי יַלְדָּה

                                    לָשִׁיר מִזְמוֹר?

אַל תַּטְרִיחוּ בִּשְׁמִירָה

           בְּמִלִּים וַאֲמִירָה

                        אֶת לִבְּכֶם עָלַי לָתֵת

                                    לְהָגֵן עַל צְעִירָה

כִּי מְקוֹמֵנוּ מְסֻכָּן

           אַךְ לֹא שׁוֹדֵד

                        לֹא חוֹמֵס

                                    וְלֹא צָדְקָן

יְתָּקְנוּהוּ בִּדְקִירָה..."