אביר השירה

 

(לחזי לסקלי)

בְּדִבּוּר נִרְגָּשׁ וְעִנְיָנִי

עִם הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ

            שֶׁחוֹתֶרֶת בְכֹחַ

                        וּמְנָוֶטֶת

חֻשָׁנִית וְעִנְיָנִית

אֵלִי סִפֵּר לִּי

            דָבָר לֹא יְאַמֵּן

                        וְצָפוּי

שֶׁפָּקַע לְּךָ הַחוּט         

            וְנַפְשְׁךָ פָּרְחָה,

                        שֶׁנִּבְהַלְתָּ

            כִּי אוּלַי אַתָּה

                        חוֹלֶה

                                    וְאוּלַי רוֹצֵחַ,

אַבִּיר גְּלִימַת הַשִּׁירָה

            הוּא שׁוּב

                        נַעַר אָבוּד...

עַכְשָׁו, הוּא אָמַר

אַתָּה אָצֵל סִיגָּל וְאוּדִי

            שֶׁדּוֹאֲגִים

                        וּמְלַוִּים אוֹתְךָ,

                                    נוֹטְלִים

אֶת הַנֶּפֶשׁ

            הָנִרְעֶדֶת

                        מִתּוֹךְ כַּפְּךָ.

 

לֹא יָכֹל הָיָה לִהְיוֹת

            מָקוֹם רָאוּי יוֹתֵר

                         מִגֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת

- סִגְנוֹן בָּאוּהָאוּז –

            מַעֲקֶה

                        מִינִימָלִי

בְּיָרֹק מַתַּכְתִּי,

            קִירוֹת אֲפַרְסֵק

                        וְרִצּוּד

שֶׁל מַיִם

            רְחוֹקִים

                        עַל הַתִּקְרָה

כְּדֵי לְאָרֵחַ אֶת

            בֶּהָלָתְךָ,

                        בַּלָּהָה בְּעֵרוּת

מִלִּים נִשְׁטָפוֹת

            לְמַטָּה

                        בְּמוֹרָד הַמִּדְרָכָה

הַשֶּׁקֶט שֶׁנִּכְפֶה עַל הַשְּׁכֵנִים

            רְחוֹב הֶס,

                        הַס רְחוֹב

וְהַשִּׁפּוּעַ הַמִּתְעַקֵּל

            שֶׁל אוֹתוֹ גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת

                        מוֹבִיל

לְרֲחָבָה מְרֻצֶפֶת

            נְקִיָּה

                         וְכֻרְסָא עֲמֻקָּה

                                    מִתּוֹךְ:

                                   La Mia Cassa.

 

מָה יֵשׁ לְחַפֵּשׂ שָּׁם

             מִתַּחַת לַשִּׁפּוּעַ

                         וְלָרַעַף

הַפִיקוּס הַמְטַנֵּף

            וְקֵן הַדְרוֹרִים?

                        מָה יֵשׁ

לְחַפֵּשׂ שָּׁם

            בְּתוֹךְ

                        בַּיִת עִם הֲמֻלָּה

שֶׁל יַלְדָּה

            וְצַעֲצוּעֵי פְּלַסְטִיק

                        סַסְגּוֹנִיִּים

בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים?

 

מִתּוֹךְ הָאֲפַרְסֵק

            וְהָרִצּוּד,

                        אָלְפְרֶד דֶלֶר

                                    וְהַקוֹנְסוֹרְט

סְעוּר עֵינַיִם

            וִיְבַשׁ פֶּה

                        מְדַבֵּר לְלֹא הֶרֶף

מְשׁוֹרֵר.

 

זָהוֹב וְשַׁבְרִירִי

            בְּגֶרְמָנִית מְאֻלֶּצֶת

                        פְלֶמִית

                                    שֶׁל הֶקְשֵׁרִים

צָרְפָתִית

            עִבְרִית אֶלֶגַנְטִית

                        מְנַתַּחַת בְּלֵיזֶר

                                    צֶ'כִית

מְבֹהָל מִשֶּׁטֶף קָטָן

            שֶׁל דָּם

                        בַּצִּפֹּרֶן שֶׁל הַבֹּהֶן

מַזְכִּיר לְלֹא הֶרֶף

            כַּף רֶגֶל שֶׁל אָהוּב

                        יָפָה יּוֹתֵר מִיָּד אָדָם

                                    עֲנֻגָּה

מֵהַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכרוֹנוֹת

            שֶׁמְּאַיְּמִים

                        לְהִתְפּוֹגֵג

מֵהַהִתְקַיְּמוּת עַצְמָהּ

            שֶׁמְּאַיֶּמֶת...

 

"טוֹב שֶׁבָּאתָ, רוֹבִּי,

            כָּל הַלַּיְלָה חָשַׁבְתִּי עַל

                        'הַקָּרְבָּן'

הָרִיקוּד הַקָּפוּא,

            הַזְּחִילָה

                        הַהִתְכַּנְּסוּת

מוּנָחִים בִּצְרוֹר מְהֻדָּק

            לְיַד הַמִּטָּה.

                        כָּל הַלַּיְלָה בָּהִיתִי

לֹא בָּטוּחַ בְּעֵרוּתִי

            אוֹ בִּשְׁנָתִי

                        אִם הָיִיתִי כָּאן

                                    וְאֵיךְ לָדַעַת

                                                שֶׁהַמָּחוֹל

מָחוֹל הוּא

            וְלֹא חָלַמְתִּי

                        מִתְהַפֵּך בְּמִטָּתִי

רוֹאֶה גְּדוֹלוֹת לְנֶגֶד עֵינָי

            עַרְבֵי פְּרֶמְיֵרָה

                        וּמֶחֱווֹת גְּדוֹלוֹת

                                    טוֹב שֶׁבָּאתָ

                                                לְהַשִׁיבֶנִי לְבֵיתִי...

כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת יּוֹתֵר

אֶת מוּעָקַת

            הַבַּיִת

                        טַסְתִּי

צָעִיר מִדַּי

            לְאָן שֶׁנָּשָׂא אוֹתִי

                        הַדַּרְכּוֹן.

עוֹד לִפְנֵי הַהַדְגָּמָה

            וּמְנַת-הַנַּיְלוֹן

                        פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ

הַמַּקְסִים וְהָאָפֵל שֶׁבַּגְּבָרִים

Un homme de passion

מַחֲזִיק אֶפְרוֹחַ

            זָהוֹב

                        רוֹטֵט

                                    וּמְבֻלְבָּל

בְּכַף יָד חַמָּה,

            הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן

                        שֶׁרָאָה גֶּבֶר

בַּנַּעַר.

 

אַחֲרֵי הַגּוֹנְגּ

            הַמַּסְלוּל

                        וְרוֹם-הַטִּיסָה

הִדְהֶדָה

            גְּלוֹרְיָּה גֶּיְנוֹר

                        הַמַּלְכָּה שֶׁלִּי –

                                    גֶבֶר פֻּנְדְּקַאי

פּוֹרֵשׁ בְּגַב יָד

            וּמֶחֱוָה

                        אֶת אַדְמַת אֵירוֹפָּה,

                                    מִמֶּנָּה

הֵם בָּרְחוּ

            כְּדֵי לִחְיוֹת

                        וַאֲנִי חָזַרְתִּי

                                    כְּדֵי לֹא לָמוּת.

 

כְּבָר אָז טָמַנְתִּי אֶת הַזֶּרַע

            לְ"בִלְבּוּל הַשָּׂפוֹת":

                        הָאֲדָמָה

                                    אֲדָמָה לִכְאוֹרָה

הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם,

            אֲבָל

                        קָו רָקִיעַ חָדָשׁ

גּוֹזֵר אֶת הָאֹפֶק

            הֲמֻלָּה חֲדָשָׁה,

                        נִיחוֹחוֹת

קֹר וְכֵהוּת.

 

אַחַר-כָּךְ, בְּאַמְסְטֶרְדַם

            הַצִּנָּה

                        גִּחֲכָה אֶת הַגַּרְבַּיִם

                                     הַכְּפוּלִים

הָרִצְפָה הַחוֹרֶקֶת

            יַעַר גֶּרְמָנִי

                        כָּרוּת

                                    בְּבַיִת נִפְלָשׁ

                                                עַל ה- Gracht

חֹרֶף וְעוֹד חֹרֶף

           עָבְרוּ עֲלֵינוּ

                       בִּנְעִימִים

תַלִּינוּ גִּזְרֵי תַּצְלוּם

           שִׁבְרֵי חַיִּים

                       סֻלָּמוֹת וּפִגּוּמִים

רָקַדְנוּ מֵרֹב קֹר

           שָׁאַגְנוּ בְּלֵב צָעִיר

                       וְהָרִצְפָה הַקָּשָׁה

                                   כְּמוֹ מִזְרוֹן מַסְעִיר

מַזְמִינָה אֶת הַיָּפִים

           הַגְּמִישִׁים וְהַסּוֹעֲרִים

                       שֶׁבְּנַעֲרֵי הָעִיר

לְרִיקוּד קָפוּא, סוֹעֵר, מַבְעִיר

           נַעַר מָתוֹק, מָחוֹל מָרִיר

                       מִגּוּף שׁוֹפֵעַ וּמִפֶּה מֵגִּיר

שַׁם נִטְמַן בִּי זֶרַע

           חוֹלֶה, מַמְאִיר

                       שֶׁחִכָּה שָׁנִים

                                   לְיוֹם סַגְרִיר

לְעֵינַיִם סוֹעֲרוֹת וְכֶתֶם מַסְגִּיר

           גּוּפִי מִתְכַּלֶּה

                       וּכְבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר

בְּכֻתֹּנֶת חוֹלֶה בְּמָדֵי אֲסִיר

נְשָׁמָה נִסְדֶּקֶת

וְלֵב מַחְסִיר...