top of page

יד מלטפת

 

פְּרוּסוֹת דַּקּוֹת שֶׁל תַּפּוּחַ

            טְבוּלוֹת בִּבְלִילָה

                        מְטֻגָּנוֹת בְּחָלוּק

עֲנוּדוֹת גְּבִישִׁים זְעִירִים

            שֶׁל סֻכָּר מְנַצְנֵץ

                        מְגָרֶה, מִתְפָּצְפֵּץ

מוּגְנָבוֹת אֶל פֶּה שֶׁל יֶלֶד

            עִם סִפּוּרֵי

                        אֲמַתְלָה

כַּפִּיוֹת קְטַנּוֹת

            גְּדוּשוֹת גְּבִינָה

                        מוּמְתָּקוֹת בְּרִבָּה.

 

אָז נוֹפְלִים הַשָּׁמַיִם וְנִרְעֶדֶת הָאָרֶץ

אֵיךְ תָּהִין יָד

            מֵאֲכִילָה וּמְלַטֶּפֶת

                        לָגַעַת בְּיֶלֶד

מַכְאִיבָה וְזוֹמֶמֶת

            פּוֹצַעַת

                        קוֹרַעַת בַּבָּשָׂר

                                    לֵב נִשְׁמָתוֹ

נֶעתֶּקֶת

            נִכְנַעַתְּ

                        מוּקְרֶבֶת

עַל מִזְבֵּחַ מִשְׁפַּחְתּוֹ

(חִיּוּכִים חֲגִיגִיִּים, שֵׂעָר מָשׁוּחַ וּמְסֹרָק

שֻׁלְחָן אֲרוּחָה בְּבַיִת מְמֹרָק)

יד מלטפת

רוּחוֹת סְתָו נוֹשְׂאוֹת

שְׁכָבוֹת זְהוּבּוֹת שֶׁל חוֹל:

שִׁקְמָה מְצִלָּה עַל עֲפִיפוֹן מָרוּט.

רוחות

נחל

 

מְחָאוֹת הַשְּׁכֵנִים נָשְׂאוּ פְּרִי.

מִן הָאֲוִיר

            פֻּזְּרוּ כְּרוּזִים

                        הוֹדָעוֹת וְתָרְחִישִׁים

הִתְכַּנְּסוּת תִּתְקַיֵּם

            בְּצִלּוֹ שֶׁל חָרוּב

                        מֻשְׁתָּן וְחָרוּךְ

כְּסָפִים יְקֻבְּצוּ

            דְּמֵי טִרְחָתוֹ שֶׁל

                        שְׂכִיר חֶרֶב

שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ בִּמְקוֹמֵנוּ

            לְלֹא דְּחִיּוֹת וְהֶסְבֵּרִים

בְּמִסְמְכֵי "הַתָּכְנִית לְבִנְיָן עָרִים"...

הַלֶּ"אֲתַר דוּדָאִים" הָיִינוּ?

הַלֶּ"רָמַת חוֹבָב" דָּמִינוּ?

כֵּיצַד יַעֲלוּ לְנֶגֶד עֵינַיִם

            בְּסִיּוּט מְיֻזָּע שֶׁל

                        מְנוּחַת צָהֳרַיִם

עַל מָסָךְ הֲזָיָה

            שָׁקוּף לְמֶחֱצָה

                        כִּסֵּא מִשְׂרָדִי

מְנוֹרַת הָלוֹגֵן

            שֶׁמִּמֶּנָּה נִתָּז

                        כַּדּוּר נִמְרָץ וּמוּפַז

וְאַרְבַּע כְּרָכִים

            (מִתּוֹךְ מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה)

                        שֶׁל "אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה מֵעַיִן"

                                    לֹא תָּמַהּ וְלֹא נִשְׁלְמָה.

לֹא שְׁכֵנִים,

            לֹא נָחַל עָזוּב

                        לֹא כְּרוּזִים

                                    וְלֹא חָרוּב:

חֲמִשָּׁה סְיָּחִים עַל קַסְקֵט

            וְנַעַלֵי שֹׁד מָרְעִימִים

                        בִּצְוִיחָה וּבוֹלְמִים

קוֹל מִתְחַלֵּף

            צְחוֹק לֹא אָמִין

                        שְׁאָגוֹת מִתְחַצֵּף

"תֶּנְלוֹ, תֶּנְלוֹ

            אֲנִי לֹא הָיִיתִי שׁוֹתֵק!

                        עֵינַיִם יוֹקְדוֹת מִצְמְצוּ

אַל תֵּצֵא

            אֶחָד רַכְרוּכִי

                        שֶׁבָּנוֹת אוֹהֲבוֹת לֹא יִרְצוּ!"

 

וְכַאֲשֶׁר תֹּאבַד יָתֵד צְבוּעָה

תְּקוּעָה הֵיטֵב

            בְּקַרְקַע בּוּר

                        אוֹ גַּל

                                    אֲבָנִים

מוּזָר לְמַרְאֶה

            צָבוּעַ גַּם הוּא

                        עָרֹם וְנִלְאֶה

הַאִם זֹאת אוֹמֶרֶת

            שֶׁאֵין מַטָּרָה

                        אוֹ כַּוָּנָה מִסְתַּבֶּרֶת?

הַאִם רַגְלַיִם

            הוֹלְכוֹת וּמִסְתַּבְּכוֹת

                        מְעִידוֹת בְּהֶכְרֵחַ

                                    נְבוֹכוֹת

עַל אֵין תַּכְלִית

            אֶפֶס תַּגְלִית

                        עַל שַׁיָּרָה חֲלוּלָה

שְׁבוּרַת מַצְפֵּן

            צְמֵאָה

                        וַחֲבוּלָה?

 

הַמְּקוֹמוֹת הֲכִי יָפִים חֲבוּיִּים

קָרוֹב לְאִבּוּד

 

עַל כֵּן אֵצֵא וְאַפְלִיג

            לֹא מְכֻוְנָן

                        לֹא מָדּוּד

אֶל אֶרֶץ אֵין מַיִם

            אֵין שָׂדֶה

                        רַק שָׁמַיִם

                                    (זְרוּעִים)

מְאוֹרוֹת פְּזוּרִים שֶׁל הִרְהוּר

נוֹפְלִים עַל לֹא-כְלוּם

            מִתְלַקְּחִים

                        כְּמוֹ גַּפְרוּר

לְהָבָה פִּתְאֹמִית

            קָמָה,

                        דּוֹעֶכֶת

נִשְׁמֶטֶת מִלֵּב,

            נִשְׁכַּחַת,

                        נִמְסֶכֶת

עַל מְדוֹרֵי זִכָּרוֹן,

            מִשְּׁכֶּנוֹת רָצוֹן

מַחְשָׁבוֹת חִוָּרוֹן,

            הֵעָלְמֻיּוֹת חִזָּיוֹן...

 

אִם כֵּן מִלִּים נִשְׁמָטוֹת

            מִפֶּה נָבוּל

                        לָשׁוֹן מִתְמַתֶּקֶת

הַפְצָרוֹת "תַּגִּיד שָׁלוֹם לְדוֹד"

            מִיֶּלֶד כָּבוּל

                        אֲמִירָתוֹ מִצְטַדֶּקֶת

 

עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי נְעוּרַי וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֶסְלַח עוֹד

עַל אַדְנוּתִי וְכִּעוּרַי                   יְהִירוּתִי וְקִרְקוּרַי

אֵיךְ אֶמְצַע נֹחַם                       בִּישִׁימוֹן נַפְשִׁי

אֵיךְ אֵדַע דֶּרֶךְ                          וּמַפָּה הִיא כָּל רְכוּשִׁי...

יָדִי נִשְׁלַחַת בְּאֶגְרוֹף                 לִבִּי קָפוּץ וְרוּחִי נֶעְדֶּרֶת

רוּחוֹ שֶׁל אָב יוֹדֵעַ קְרָב             הֲגַנָּה כָּזוֹ, גַּאֲוָה מְכֹעֶרֶת

כִּי יָד מוּנֶפֶת וּמַכָּה                  מוֹחֶקֶת פָּנִים, מַבָּט, אֲרֶשֶׁת

הֶלֶם עָצְמָתָהּ מָצְמִית              בּוּשָׁה וְשֶׁכֶל הִיא מְגָרֶשֶׁת

בִּיְשִׁימוֹן הַנֶּפֶשׁ אֵין חַי             אֵין נְשָׁמוֹת וְאֵין דַּעַת

אָז בְּאֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת                מֻכָּה, נִפְצַעַת, נִקְרַעַת.

נחל

הָעֵץ מִטַּלְטֵל כְּאָחוּז תְּזָזִית.

צִפֳּרִים מִשְׁתַּגְּעוֹת, מִצְטַוְחוֹת בְּמַקְהֵלָה

חָתוּל מְטַפֵּס לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

העץ מטלטל

מפה מס. 3

 

עֲדַיִּן נוֹתֶרֶת עַל כַּנָּה הַשְּׁאֵלָה

מָה עוֹשִׂים עִם הַמַּפָּה?

יֵשׁ מִי שֶׁחוֹתְכִים בִּבְשָׂרָהּ

(בְּסַכִּין חַדָּה וּבְסַרְגֵּל מַתַּכְתִּי)

            יֵשׁ שֶׁמַּשְׁתִּילִים בָּהּ עֻבְדּוֹת חֲדָשׁוֹת

                        וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה סְתִירָה

                                    בְּהֱיּוֹתַן רְאָיוֹת מְעֻפָּשוֹת

אֶפְשָׁר לְהַדְבִּיקָה עַל לֶבֶד אָדֹם

            לְמַסְגֵר וְלִתְלוֹת לְיַד תְּמוּנַת הַנָּשִׂיא

                        (אוֹ כְּרָזָה שֶׁל

                        "הַנְּשָׁרִים פָּשְׁטוּ עִם שַׁחַר")

אֲבָל מַפָּה

כְּמוֹ זוֹ שֶׁעָלֶיהָ אוֹכְלִים

אוֹ בְּעֵינֵי הָרוּחַ מְשׁוֹטְטִים

הִיא לְעוֹלָם כְּסוּת וּסְמָלִים

לֹא חַיִּים בָּהּ וְלֹא מוּמָתִים.

מפה מס 3

בְּמַחְסָן מָגְרֶפוֹת מְעֻפָּשׁ

חוֹרֶקֶת מִלַּחוּת וּמִקֹּר

שִׁדָּה שֶׁיָּדְעָה יָמִים טוֹבִים.

במחסן

מגרש המותר

 

מִגְרָשׁ-הַמֻּתָּר סוּמַן בְּפַס

           הָאַרְגָּמָן

                        שֶׁתּוֹחֵם אֶת מַלְבֵּן

                                   הַשָּׁטִיחַ הַגָּדוֹל.

אַתָּה יוֹשֵׁב (סָפֵק כּוֹעֵס סָפֵק מְפֻיָּס)

           לְיַד דֶּגֶל הַקֶּרֶן

                       מְנוֹרַת קְרִיאָה

                                   מָעַל לְרֹאשְׁךָ

                                               מְאִירָה

דַּפִּים רֵיחַנִיִּם שֶׁל

           Új Kelet 

                        וְשֶׁל Sportul

                                     בְּרִגְעֵי הַהִתְיַחֲדוּת

עִם מָה שֶׁנִּשְׁאַר      מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.

אֲנִי בֵּן אַרְבַּע

            בַּמִּגְרָשׁ הַמְסֻמָּן

                       מַקְפִּיד עַל תְּחֻמַיו

                                   שֶׁכֵּן

גֻּלָּה גּוֹלֶשֶׁת מַטְרִידָה

            אוֹתְךָ מִמְּנוּחַת הָעֶרֶב

                        וּשְׁכֵנִים אֻמְלָלִים

                                   תִּיקְרָתַם מֵרְעִימָה.

גָּמִישׁ כְּמוֹ גּוּר

            רוֹקֵד אֶת מָחוֹל

                        הַגֻּלוֹת,

שָׁפוּף עַל בִּרְכַּי

            עֵינַיִם מְצוּמְצָמוֹת,

                        מְכַוֵּן וּמַתִּיז

                                    מִבֵּין אֶצְבָּעוֹת

                                               מְהֻדַקוֹת

מְקַוֶּה לִשְׁמֹעַ 

            'קְלִיק' מְיֹחָל,

                       נְקִשַׁת סַמָּן נִפְלָאָה

                                   לִקְלִיעָה מְדֻיֶּקֶת

מִמֶּנָּה נִתֶּזֶת

           גֻּלָּה אַחַת וְנוֹרֵית

                        לְמֶּרְחָבִים חֲדָשִׁים

וְזוֹ הַפּוֹגַעַת

           תּוֹפֶסֶת אֶת

                        מְקוֹמָהּ.

רְגָעִים אַחֲרוֹנִים

            שֶׁל מִשְׂחָק לִפְנֵי

                        הַשֶּׁקֶט

שֶׁמִּשְׂתָּרֵר עִם הַמִּלִּים

           הַמְכֻשָּׁפוֹת (מִפִּי הַמַּכְשֵׁפָה)

                        "דְּרָגֶה אֶסְקוּלְטָטוֹר"...

נֵצַח שֶׁל שָׁנִים

           מַפְרִיד בֵּינֵנוּ

                       וּשְׁנֵי נְצָחִים

                                    שֶׁל הֲבָנָה לְלֵב,

מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמַר לְיֶלֶד

           שֶׁדָּבָר שֶׁל עִנְיַן

                        לֹא מִתְרַחֵשׁ

                                    בְּרֹאשׁוֹ,

מָה אֶפְשָׁר כְּבָר לוֹמַר לְאַבָּא

           שֶׁלֹּא יִסְחַט מִמֶּנוּ

                        מַבָּט נוֹזֵף

                                    מְאַבֵּד סַבְלָנוּת.

אֲרֻכָּה וּמְתִישָׁה הִיא

           הַמַּהֲדוּרָה

                       וְיֵשׁ הַמָהֲדִירִים

                                   בְּיִידִישׁ

עַד הַ"גּוּטֶע נַאכְט

           פוּן יְרוּשָׁלַיִם",

                        אֲבָל לֵב

שֶׁל יֶלֶד מְבַקֵּשׁ

            לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה

                        לְבָרֵר סוּגְיָה

                                   לְתָאֵם עֶמְדָּה

                                               וְעוֹד כֻּשִׁיָּה

וְסַקְרָנוּת

            פּוֹתָה

                        דּוֹרֶשֶׁת שׂוֹבְעָה.

-          "בּוֹא הֵנָּה, אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת לִקְרֹא?"  

                        שָׁאַלְתָּ אוֹתִי

                                   וְלֹא יָדַעְתִּי

אִם טוֹב לִרְצוֹת

            לָדַעַת,

                        אוֹ מוּטָב

שֶׁאָשׁוּב לְהַעֲמִיק בְּנִפְלָאוֹת

            תֶּנַע וּתְגוּבָה

                        עַל רִבּוּעַ מִגְרָשׁ-הַמֻּתָּר.

-  "רוֹצֶה!"

-   "שֵׁב פֹּה. נַסֵּה לְהַקְשִׁיב, בְּלִי לִשְׁאֹל. נַסֵּה לִלְמֹד וְלִזְכֹּר, נִרְאֶה אִם תַּצְלִיחַ..."

עַל שׁוּלַיִם לְבָנִים שֶׁל

           עִתּוֹן

                       בְּיָד מְיֻמֶּנֶת

                                   בְּאוֹתִיּוֹת רְהוּטוֹת,

רָשַׁמְתָּ טוּר אָרֹךְ שֶׁל

            סִימָנִים לֹא מֻכָּרִים

                        (סִימָן נוֹלַד בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל סִימָן)

                                    בִּשְׂפַתֵּנוּ

וְהָגִיתָ בְּקוֹלְךָ הַבּוֹטֵחַ

-    זֶה אָה, זֶה בֶּה, זֶה סֶה...

וְאָז, בְּאוֹתָהּ יָד בּוֹטַחַת,

           רָשַׁמְתָּ זוֹ לְיַד זוֹ

                        וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁאֶקְרָא

-    "לָמ-פֹּה"

-    "נָכוֹן, לָמְפֹּה..."

-    "נָד-רָג"

-     "יָפֶה, נָדְרָג..."

-     "קִי-לִינְץ"

-     "אֱמֶת, קִילִינְץ'! אַתָּה רוֹאֶה? אַתָּה לוֹמֵד מַהֵר וּכְבָר לָמַדְתָּ לִקְרֹא! בְּקָרוֹב תּוּכַל

       לִשְׁכַּב לִישֹׁן עִם סֵפֶר מִשֶׁלְךָ. בְּקָרוֹב גַּם תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת סִכּוּמִים, חִסּוּר וְהַכְפָּלָה...

בְּמַהֲדוּרַת חֲדָשׁוֹת מְיֻחֶדֶת

            יָצְאָה רִשְׁמִית וְסוֹגֶדֶת

                        יְדִיעָה בְּהוּלָה מִפִּיו

                                   שֶׁל דוֹבֵר רָהוּט וְנָדִיב

כִּי לַיֶּלֶד יֵשׁ שֶׂכֶל

            מְהִירוּת תְּפִיסָה, חֲשִׁיבָה שֶׁפִּלְּסָה

                        אוּלַי עוֹד יִצְמַח מֵרֹאשׁוֹ דְבָר תְּסִיסָה

אוּלַי יִצְמַח עוֹד דֶּשֶׁא

           מִמַּעֲשֶׂה יָדָיו,

                        יַעֲלֶה יְבוּל

                                    מִהֶבְלֵי לִמּוּדַיו.

מגרש המותר

Free Jazz

נִרְאֶה אוֹתְךָ יָכֹל לְלֹא הֶרֶף

לֹא כְּמִי

            שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ עִם מַפָּה

                        בְּכַף הַיָּד

אֶלָּא כָּךְ, כְּמוֹ אוֹבֵד דֶּרֶךְ

            רוֹאֶה בְּעֵינַיִם

                        שֶׁאֵין לוֹ

הוֹלֵךְ מִבְּלִי לְהַבִּיט

            לְאָחוֹר

                        מִבְּלִי לִבְדֹּק אִם שָׁגָה

                                    בִּכְתִיב

                                                אוֹ בִּדְפוּס       

נִרְאֶה אוֹתְךָ יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ

לְלֹא חֲגוֹרַת בִּטָּחוֹן

            שֶׁל מִלִּים יְדוּעוֹת מֵרֹאשׁ

                        פּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת

הַטִיקְטוּק עַל הַמִּקְלֶדֶת

            יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מָנוֹס

                        אֵין חֲזָרָה

אֵין תְּשׁוּבָה מֵעֵבֶר

            לַמִּלָּה הַבָּאָה

                         מָה שֶׁעָלָה עָלָה

וְנִרְאֶה מָה יֵצֵא

            בַּמִּשְׁפָּט הַבָּא

                         דַּפִּים יִרְדְּפוּ דַּפִּים

                                     וְהָעַיִן תְּשׁוֹטֵט

הֵיכָן שֶׁיִּקְחוּ הָאֶצְבָּעוֹת,

            אֲבָל מִלָּה רוֹדֶפֶת

                        מִלָּה וּמַחְשָׁבָה מַחְשָׁבָה

                                     וְהַמִּרְדָּף

בְּעִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, בְּעִיצּוּמָם שֶׁל חַיִּים

             מִלִּים בּוֹקְעוֹת מִתּוֹךְ

                        מִלִּים

שִׁכְחָה מְבַקֶּשֶׁת אֶת בִּטּוּיָהּ

             מְבוּכָה נִחְרֶטֶת בְּפַטִּישׁ

                        וְאִזְמֵל

עַל אֶבֶן מִתְפּוֹרֶרֶת

וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת

            בִּיְּרֹק הַשִּׂיחַ,

                        מְלַטֶּפֶת

אֶת מָה שֶׁנִּתָּן לְלִטּוּף

            וְהָעַלְוָה מִתְנוֹעַעַת 

                        מִתְעַנֶּגֶת

עַל הַמַּגָּע

מְרַפְרֵף בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַצֶּמַח

            מְלַּחְשֶּׁשׁ בְּאָזְנוֹ זִמְזוּם

                        שֶׁל שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם

כְּשֶׁאוֹרוֹת מִמַּעֲרָב

            מַדְלִיקִים יֹפִי

                        בַּמִּזְרָח,

                                    שְׁעָתוֹ הַיָּפָה

                                                שֶׁל הַהַר

בְּיִפְעַת צְבָעָיו, מֵיטָב חָמֻקָיו

            אָבָק שֶׁל יוֹם חוֹל

                         נָח לִקְרַאת

                                     שְׁנַת לַיְלָה

וְחַיּוֹת בָּר קְטַנּוֹת

            נֶאֱסָפוֹת, מְיַלְּלוֹת אֶת פְּחָדָן

                        עִם פְּרֵידָה מְאוֹר הַיּוֹם

עִם חִיבּוּקָן שֶׁל סַכָּנוֹת הַלַּיְלָה...

אַל תִּקְרָא       

            אַל תֵּדַע

                        אַל תִּשְׁלֹּט בְּמוֹצָא פִּיךָ,

אַל תַּחְשֹּׁב עַל תְּנוּעַת רַגְלֶיךָ

            אַל תִּנְשֹׁם נְשִׁימָה

                        סְדוּרָה

שֶׁל מִי שֶׁנִּסַּח אֶת דְּבָרָיו

אַל תַּפְסִיק אֶת הַתְּנוּעָה

            תֵּן לַזִּימִים לְהַנְחוֹת אוֹתְךָ

                         לַחַיִּים הַנִּצְבָרִים

                                    מִתּוֹךְ תְּנוּעָה

חֲלוֹמוֹת וּמַנְגִּינוֹת הֵן מָחוֹל,

             תְּזוּזוֹת בְּחָלָל

                         עַל פְּנֵי שֶׁטַח

                                    בְּקָּו מִתְפַּתֵּל,

                                                בִּנְקֻדָּה

נִגְמְרוּ הַמִּלִּים

נִשְׁתָּתְקָה הַהֵמְיָּה.

Free Jazz

Boogie Woogie

 

חֲמִשָּׁה וָחֵצִי יָמִים

            הַלֵּב מִשְׁתּוֹקֵק לִרְגָעִים

                        שֶׁל שֶׁקֶט

שֶׁל רִכּוּז חוּשִׁים

            אֶל הָאֹפֶק וּבַחֲזָרָה,

                        מִלִּים נוֹבְעוֹת הִרְהוּרִים חוֹמְקִים

מִבֵּין חַרֲכֵי שְׁכָבוֹת טֶקְטוֹנִיּוֹת

            שֶׁל שֶׂכֶל יָשַׁר מִדַּי,

                        דְּבָרִים סְדוּרִים

בְּלוּחוֹת זְמַנִּים

            בְּחוֹבוֹת שְׁמִיעָה

                         וְגִנוּנֵי יְדִידִים

הַלֵּב מִשְׁתּוֹקֵק אֶל

            שָׂדֶה פָּתוּחַ

                        מוֹרִיק וּבֻצִּי

                                    מְכַסֶּה עַל חָטָאִים

בְּעֶשֶׂב רַךְ וְגָבוֹהַּ

            מְסַדֵּר אַחֲרֵי הָאוֹרְחִים

                        בְּכִסּוּי מַפָּה פִּרְחוֹנִית

                                    כְּשֶׁפֵּרוּרֵי הָרֶגַע

                                                חֲבוּיִּים

הֵיטֵב מִתַּחְתֶּיהָ,

            נְמָלִים מְשִׁיבִים

                        סִדְּרֵי עוֹלָם עַל כַּנָם

מְכָרְסְמֵי לַיְלָה

            מְלַקְּקִים וְלוֹעֲסִים

                        עוֹרְבִים אוֹסְפִים

חֵפֶץ נוֹצֵץ לְהַרְאוֹת וּלְהֵרָאוֹת

            אֶת הַטּוֹב שֶׁבִּשְׂכִיּוֹת

                        הַחֵן

אֲנִי מַחֲזִיק וּמְטַלְטֵל

            תְּנוּעָה יְהִירָה שֶׁל צַוַּאר

                        וּמָקוֹר שֶׁמַּחֲזִיק

בְּמָּגָשִׁית אֲלוּמִינְיוּם מְטֻנֶּפֶת

            לְצָרְכֵי מוֹרָא וְחַנְפָנוּת

                        שְׁאֵרִיּוֹת רֹטֶב עַגְבָנִיּוֹת

                                    מִסְּעֻדָּה זָרָה

שֶׁמְּכִינִים בַּיּוֹם וָחֵצִי הַנּוֹתָרִים

            אַחֲרֵי שֶׁלֵּב מִשְׁתּוֹקֵק

                        לְרֶגַע שֶׁל דְּמָמָה.

 

הָבוּ לִּי יוֹם שַׁבָּתוֹן

            וְאַרְאֶה לָּכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ

                        אֶל אוֹרוֹת מְדוּיָּקִים

שְׁעוֹת בֵּין שְׁמָשׁוֹת,

            אָז צְבָעִים מַרְהִיבִים

                        בְּמָה שֶׁעָז

מִתְּאַרִים מַשְׁחִיזִים

            בְּקָּו וְרָז

                       צְלָלִים מִתְאָרְכִים

                                    מִתְּאוּרָה שׁוֹקַעַת

וּמַחְשָׁבָה מִתְחַדֶדֶת

            מִמִּלָּה

                        בּוֹקַעַת.

הָבוּ לִּי רְגָעִים

            רְצוּפִים

                        שֶׁל שְׁתִיקָה

וּשְׁקִיטָה תִּזְרֹם

            מֵחַרֲכֵי קָשְׁתָה,

                        הָבוּ

                                    רְגָעִים שֶׁל

            הַמְתָּנָה וַחֲלוֹמוֹת יַלְדוּת

                        יִתְהַפְּכוּ בִּמְחִילוֹת הָרוּחַ

                                    לְחָזוֹן הִצְטַיְּדוּת...

Boogie Woogie

רוח

 

אַחֲרֵי שְׁנַת לַיְלָה

            נִפְקַח בֹּקֶר

                        חָדָשׁ

אֶל בַּיִת חָדָשׁ וּמִלִּים

            נִשְׁאָבוֹת

                        מִבְּאֵר צוֹנֶנֶת,

                                    שֶׁנָּחָה בַּחֲשֵׁכָה

אוֹגֶרֶת מַשְׁאַבִּים, אוֹצָרֹת

            חַיִּים קְרִירִים

                        בְּחֵיק מְדֻּפָּן

                                    בְּאַבְנֵי הָרִים

נִשְׁפֶּכֶת עַל רִצְפָה

            מִתְעוֹרֶרֶת מִתְּנוּמָה

                        מְסִירָה כּוּרֵי אָבָק

                                    וְשֵׁנָה

פּוֹתַחַת קָנֶה לִנְשִׁימָה 

            וּלְחָיַיִם סְמֻּקוֹת

                        מְקַדְּמוֹת אֶת פָנָיו שֶׁל

                                    הָעוֹשֶׂה בַּמְּלָאכָה.

דַּקּוֹת אֲחַדוֹת, זֶה כָּל מָה שֶׁנִּתָּן

            לוֹמַר דָּבָר וּלְהַמְתִּין

                        לַהִזְדַּמְּנוּת הַבָּאָה

אֲבָל הִיא תָבוֹא

מִתְרַגֶּשֶׁת וּמְהַדֶּסֶת

            מֵרֶגֶל אֶל רֶגֶל

                         וְאִתָּהּ מַשָּׂב חָדָשׁ

                                    וְזֶרְעוֹנִים טְרִיים

שֶׁיָפוּצוּ בָּרוּחַ...

מָה מְבִיאָה אִתָּהּ הָרוּחַ?

מָה מוֹצֵא כָּל חוֹר

            נִדָּח

                        כְּדֵי לְהִשְׁתַּכֵּן

בְּחֶבְיוֹן פִּנָּה

            בְּשִׁיפּוּלֵי קִיר וּבְמִסְתּוֹר

                        רִצְפָּה

נֶחְבָּא מֵעַיִן

            נִשְׁכַּח מִתְּשׂוּמֶת לִבָּהּ

                        שֶׁל מִבְרֶשֶׁת

גַּרְגִּירִים קְטַנִּים שֶׁל אֵימָה

            חוֹדְרִים וְנָחִים

                        בַּנְּשִׁימָה

מִלִּים קָשׁוֹת מְנַתְּבוֹת

            כְּמוֹ קְלִיעִים

                        לוֹהַטִים בְּלַיְלָה קַר

אֶת הַשֵּׂכֶל הַמְּבֹהָל

            אֶל אֵין תְּבוּנָה

                         וְאֵין בְּרֵרָה

וּמַבָּט מְבֹעַט שֶׁנִּזְרַק לְאָחוֹר

            מְבַקֶּשׁ לָדַעַת אֶת

                        כִּיוֻנֵי הַסַּכָּנָה

מְבַקֵּשׁ וַדָּאוּת שֶׁאֵינָהּ בְּנִמְצָּא

            מַעֲלִים עַיִן מִנְּכוֹחָה

                        מִתְרַכֵּז בַּנֶעֱלָמָה

פּוֹסֵל בְּנֵי שִׂיחַ בִּמְחִי הֲלָצָה

            כִּי מִי אֲנַחְנוּ אִם לֹא

                        בְּנֵי אָדָם כְּכָל

                                    בְּנֵי הָאָדָם

אוֹמְרִים דְּבָרִים, מַפְטִירִים בְּהֶסֵּחַ

            אַךְ מוֹתִירִים שְׁאֵלָה עַל כָּנָהּ

                        בַּיְשָׁנִית אַךְ נוֹקֶבֶת

שֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל תְּשׁוּבָה,

            שָׁעָה נוֹקֶפֶת

                        הַאִם בֶּאֱמֶת הִתְכַּוַּנּוּ

                                    לַנֶּאֱמָר

הַאִם רָאִינוּ אֲנָשִׁים

            זֹאת אוֹמֶרֶת בְּנֵי אָדָם

                        עוֹמְדִים בִּמְרוֹצֵי גַאֲוָה

                                    וְתַחְבּוּלוֹת חַיִּים

מִשְׁתַּדְּלִים כָּל-כָּךְ, עוֹשִׂים אֶת הַמֵּיטָב

            לָשֵׁאת-חֵן,

                        לִמְצֹא דֶּרֶךְ,

                                    לְהִתְגַנֵּב

אֶל לֵב פָּגִיעַ, פּוֹחֵד

            שׁוּב לְהִמָּצֵא בְּמַכְאוֹב

                        בִּנְטִישָׁה,

                                    בְּאַכְזָבָה,

                                                בִּידִיעַת חֶסֶר

מוֹלֶדֶת יְקָרָה שֶׁל עִנוּיֵי חֶסֶר

בַּיִת מֻכָּר וְאָהוּב נוֹשֵׁק

            בִּשְׂפָתַיִם חַמּוֹת, מְלַטֵּף

                        בְּיָד מְנַשֶּׁלֶת, מוֹתִיר

                                    כְּמוֹ כִּשּׁוּף שֶׁל הֶכְרֵחַ

עוֹד לַשּׁוּב

            וּלְחַפֵּשׂ, בְּלֵב קָשׁוּחַ

                        וְצִיקְצוּק סַפְקָנִי

הַאִם אַתָּה תִּהְיֶה לִּי? הַאִם אַתְּ תִּהְיִי?

וְאַחֲרֵי שָׁנִים לְמוּדוֹת טִפְּשׁוּת

עִם מַסְקָנוֹת מִתְבַּקְּשׁוֹת

            שֶׁל הִשָּׂרְדוּת פּוֹתָה

                        לְמִי עוֹד יֵשׁ שֶׁכֶל לָדַעַת

                                     דְּבַר מָה?

רוח
הבא.png
קודם.png
bottom of page